מביטים היינו אל השמיים יום וליל
תוהים ואינם מבינים מה שם מתחולל
רחוקים הם מאיתנו רחוקים עד אימה
ככול שנחדור גדל המרחק ורבה הדממה
חייל אמיץ היית יקיר-ניהלת קרבות מדי יום
חייל כחבר, כידיד וכאוהב עד תום
לפתע עצרת ונשאת עיניך למרום
ואתה רק אתה ראית איך השמיים קרסו פתאום
קרסו ועטפו אותך בלובן בוהק ומסנוור
ושוב נסקו אל על ואתה איתם חבר
ואנו פה עומדים עם פנינו אל על
והשמיים שוב דוממים כאילו לא נפל דבר
רחוקים ועמוקים הם עד אין קץ
לקחו הם אותך מאיתנו-איש יקר - והלב מתכווץ
המומים, גלמודים ועזובים נשארנו כאן
תחסר לנו איש יקר-אבד לנו המשען
דמותך החייכנית, הטובה והמטיבה
תשאר לעד בתוכינו-מלאה חום, רגש ואהבה
ואתה שם למעלה שמור נא על כולנו
עבודה רבה לפנינו והדרך ארוכה לנו
עצור את השמיים שם למעלה לבל ייקרסו שוב
כי לא נוכל לשאת כאב נוסף יקירינו האהוב
ירמיהו פוטרמן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.