לא נותרו עוד הרבה ימים של אביב
צריך לנצל כל רגע כל עוד מגניב.
צריך לצאת להריח פרחים
צריך לצאת ולפגוש אנשים.
לעשות טיולון באזור המזכירות,
ולבדוק ת'פריחה שליד רון ורות.
לקחת איתך עוד חבר או עוד שניים,
וללכת לתור כמו ציפור בשמיים.
לעבור אז ליד מפעל השטיחים הישן,
ולמצוא שם על טרקטור את אייזנר הקטן.
להביט לי סתם כך בעץ התאנה המלבלב
מתי כבר תביא את הפרי שנמצא לה בלב.
להתבונן על בקעת בית הכרם מהדשא של יובי
לנווט בין עצי האדר בפרדס ולשיר שובי שובי
גם אפשר להרחיק לכיוון מחצבה,
אוי, מיקה תפסה לה בפה עוד צבה.
לראות הזריחה ממרפסת הבית הכי קיצוני
ומיד לגלות שבעצם היא באה מהצד השני.
ובשעת בין ערביים השקיעה מאותו המקום
ולשבת שעות שם אל מול כל גווני האדום.
לצעוק שלום לעמרי שעל הדשא עובד,
לחוות כל שנייה שלפני החמסין הכבד.
מתפעם בכל רגע משלל הצבעים אנשים הריחות,
וזה כל מה שבעצם ביקשתי לא יותר לא פחות.
האמת שאני צריך לנצל ת'אביב קצת יותר,
כי לא, על אף פרח אני לא מעוניין לוותר.