לא עוד פורנו
לשבוע הקרוב
לא עוד סמים
לחודש הקרוב
לא עוד אוכל בלילות
לפחות ללילה הזה
לא עוד נשים
וודקה
טיולים ליליים ארוכים
לא עוד קריאת שירה בגן
לג'אנקיז
לא עוד עמידה מול המראה
וסטירות על הפנים
לא לא
לא עוד
בכלל לא

אתה יודע
שהדרך הקטנה בה אתה שותק
עושה לי את זה
ועוד דברים

אתה יודע (אתה וודאי יודע)
שהכוח שלך גדל
ככל שאתה שותק לזמן ממושך יותר
אתה יודע את זה,
הו, אתה בהחלט יודע את זה

אתה לא יודע כלום
רק מה שאני מגלה לך
אתה יודע

עד עכשיו פחדתי לאהוב אותך
כי אתה קבור עמוק במיינסטרים
אבל עכשיו
אני מתחיל להתאהב
בך מחדש
אנתוני

ראה את הצלקות הנהדרות שלי
את אלו הנחרטות היום בבשר החבוי
דבר לא יגליד אותן, אתה שומע?
אני לא אתן להן להגליד
לעולם
כי יש משהו נהדר בחיטוט החוזר
ולבסוף
בהישארות הצלקת על עורך
זה כמו לדבר לעצמך שוב ושוב
או להאזין לאותו תקליט
בידיעה שעצם ההאזנה הממושכת תיצור הבנה
כמו מנטרה של מדיטציה

ראה את הצלקות הנהדרות שלי
זה לא כואב עכשיו,
אתה יכול לגעת
כמה שתרצה

אחד הנכים שלי
החליט לחזור לכושר ולקח
את עצמו ואת הכסא שלו למסע לילי
על הכביש המהיר

רוב האנשים ששמעו מה עשה
כעסו עליו
אבל משהו בתוכי הזדהה
אחרת איך אסביר את הדחף העז
שגרם לי לעשות את הדרך מהשכונה
שלי לחוף הים באחת לפנות בוקר

יש בו משהו פראי ואני שוקל
להציע לו סמים
לכשנסיים את ההתקשרות החינוכית בינינו

תינוקות רכים מכחילים
ואמהות צעירות וחיתולים
וצעקות ובכי יחד מתפתלים
והקירות
בתוכם נחים השקעים והכבלים
והסמלים העגולים המדייקים

גם הילדות החטופה שלך בין הרגילים
הכול חוזר אליך בצבעים רגילים
בלי תרגילים
ללא עיכובים או שידולים
מצדך או מצד אלו הגוזלים
כן - כן, אלו הנוכלים והמכלים

כבר לא מעט ימים עברו עלינו בנפרד
ואני כבר שוכח מעט את קולך
ואת המחיקות והדגשים הקטנים שלך
תוך כדי דיבור

זה מחורר אותי חורים יפים ועגולים לגמרי
"נומה שן ילדי
שן"

אלוהים
(אני פונה אליך כי אתה היחיד
שאני יכול לחשוב עליו ברגע הגדול הזה
למרות שבשגרה,
אתה לא יותר מישות מעורפלת
שאין לה קשר ממשי אליי)

מעולם לא היו
הגופות החמים רבים יותר
מעולם לא ראיתי את חדוות המין והפחד מהמוות
מתבטאים כך
בדהירה נוראית ומבולבלת

אף פעם לא היה לי נהיר
כל כך

ועתה כשאני משתמש בעיניים
שהשארת לי למרות הכול
אני פוחד שזהו השיא הכביר עליו שוחחנו
בפעם האחרונה שהיית כאן
(אם זה השיא הכביר, אין לי סיבה להישאר כאן יותר)

נחוצה לי ירידה איטית ומתונה
מהפסגה המשוננת הזו
היות ואני יחף
ולגופי מכנסיים בלים
וחולצה רטובה מזיעת-פחד

אלוהים
כל הנשים מביטות לתוך עיניי
ומחכות שאסתכל בחזרה

אין אני מביט

ייטס כתב שירים באמצע חייו
אבל זה
לא עושה עליי
רושם

כתבתי לך אתמול
לגבי דברייך שלך
שנתת לי לקרוא

כתבתי לך
"אין לי צורך בדברים אחרים
הכתיבה עזה
הנפש רטובה"

הוספתי גם וידוי קטן משלי
אבל
זה לא עזר

בלילה בין מין למין
גיבורנו מתחנן שיניחו לו
להזמין
את רופאו האישי עם מנת קטמין
על מנת שיוכל לתפקד ולהטמין
את ראשו באישה
את פניו בקמין