[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אגם ענקית
/
מקבץ Pixies

לא עוד פורנו
לשבוע הקרוב
לא עוד סמים
לחודש הקרוב
לא עוד אוכל בלילות
לפחות ללילה הזה
לא עוד נשים
וודקה
טיולים ליליים ארוכים
לא עוד קריאת שירה בגן
לג'אנקיז
לא עוד עמידה מול המראה
וסטירות על הפנים
לא לא
לא עוד
בכלל לא




אתה יודע
שהדרך הקטנה בה אתה שותק
עושה לי את זה
ועוד דברים

אתה יודע (אתה וודאי יודע)
שהכוח שלך גדל
ככל שאתה שותק לזמן ממושך יותר
אתה יודע את זה,
הו, אתה בהחלט יודע את זה

אתה לא יודע כלום
רק מה שאני מגלה לך
אתה יודע




עד עכשיו פחדתי לאהוב אותך
כי אתה קבור עמוק במיינסטרים
אבל עכשיו
אני מתחיל להתאהב
בך מחדש
אנתוני




ראה את הצלקות הנהדרות שלי
את אלו הנחרטות היום בבשר החבוי
דבר לא יגליד אותן, אתה שומע?
אני לא אתן להן להגליד
לעולם
כי יש משהו נהדר בחיטוט החוזר
ולבסוף
בהישארות הצלקת על עורך
זה כמו לדבר לעצמך שוב ושוב
או להאזין לאותו תקליט
בידיעה שעצם ההאזנה הממושכת תיצור הבנה
כמו מנטרה של מדיטציה

ראה את הצלקות הנהדרות שלי
זה לא כואב עכשיו,
אתה יכול לגעת
כמה שתרצה




אחד הנכים שלי
החליט לחזור לכושר ולקח
את עצמו ואת הכסא שלו למסע לילי
על הכביש המהיר

רוב האנשים ששמעו מה עשה
כעסו עליו
אבל משהו בתוכי הזדהה
אחרת איך אסביר את הדחף העז
שגרם לי לעשות את הדרך מהשכונה
שלי לחוף הים באחת לפנות בוקר

יש בו משהו פראי ואני שוקל
להציע לו סמים
לכשנסיים את ההתקשרות החינוכית בינינו




תינוקות רכים מכחילים
ואמהות צעירות וחיתולים
וצעקות ובכי יחד מתפתלים
והקירות
בתוכם נחים השקעים והכבלים
והסמלים העגולים המדייקים

גם הילדות החטופה שלך בין הרגילים
הכול חוזר אליך בצבעים רגילים
בלי תרגילים
ללא עיכובים או שידולים
מצדך או מצד אלו הגוזלים
כן - כן, אלו הנוכלים והמכלים





כבר לא מעט ימים עברו עלינו בנפרד
ואני כבר שוכח מעט את קולך
ואת המחיקות והדגשים הקטנים שלך
תוך כדי דיבור

זה מחורר אותי חורים יפים ועגולים לגמרי
"נומה שן ילדי
שן"




אלוהים
(אני פונה אליך כי אתה היחיד
שאני יכול לחשוב עליו ברגע הגדול הזה
למרות שבשגרה,
אתה לא יותר מישות מעורפלת
שאין לה קשר ממשי אליי)

מעולם לא היו
הגופות החמים רבים יותר
מעולם לא ראיתי את חדוות המין והפחד מהמוות
מתבטאים כך
בדהירה נוראית ומבולבלת

אף פעם לא היה לי נהיר
כל כך

ועתה כשאני משתמש בעיניים
שהשארת לי למרות הכול
אני פוחד שזהו השיא הכביר עליו שוחחנו
בפעם האחרונה שהיית כאן
(אם זה השיא הכביר, אין לי סיבה להישאר כאן יותר)

נחוצה לי ירידה איטית ומתונה
מהפסגה המשוננת הזו
היות ואני יחף
ולגופי מכנסיים בלים
וחולצה רטובה מזיעת-פחד

אלוהים
כל הנשים מביטות לתוך עיניי
ומחכות שאסתכל בחזרה

אין אני מביט




ייטס כתב שירים באמצע חייו
אבל זה
לא עושה עליי
רושם




כתבתי לך אתמול
לגבי דברייך שלך
שנתת לי לקרוא

כתבתי לך
"אין לי צורך בדברים אחרים
הכתיבה עזה
הנפש רטובה"

הוספתי גם וידוי קטן משלי
אבל
זה לא עזר




בלילה בין מין למין
גיבורנו מתחנן שיניחו לו
להזמין
את רופאו האישי עם מנת קטמין
על מנת שיוכל לתפקד ולהטמין
את ראשו באישה
את פניו בקמין







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אופטימיזם:
האמונה שהדברים
אינם כה גרועים,
למרות שאתה יודע
שהם כן


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/8/06 16:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה