|
חשבתי שכבר לא תבואי
(את עדיין לא באת)
ייאוש מעורב בהשלמה
ומהות מתחלפת,
ציירתי לי עץ
אבל לא את הצמרת
שיקרתי לי בבוקר
שאוכל למשוך עוד יום.
לא האמנתי שתבואי
(את עדיין לא באת)
וכל הלילה הייתי ער
כל הלילה ניסיתי
אבל לא היה במה להיזכר. |
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.