|
חשבתי שכבר לא תבואי
(את עדיין לא באת)
ייאוש מעורב בהשלמה
ומהות מתחלפת,
ציירתי לי עץ
אבל לא את הצמרת
שיקרתי לי בבוקר
שאוכל למשוך עוד יום.
לא האמנתי שתבואי
(את עדיין לא באת)
וכל הלילה הייתי ער
כל הלילה ניסיתי
אבל לא היה במה להיזכר. |
|
|
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" זה לא שם
ארוך מדי לספר?
ד"ר אפרוח ורוד
מתלבט בינו לבין
עצמו כיצד לקרוא
לספרו החדש,
ומגיע למסקנה
שלמרות הכל
מדובר בשם קליט
ועוצמתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.