|
אם הבנים שמחה הללויה
ואם הבנות, עצובה?
ועל מה אומללה אם הבנות
על בנותיה שגם יהיו עצובות
ביולדן בנות אהובות
או אולי על חייהן
שמסלולם נקבע מראש
לשבת מאחורי מחיצה בתפילה
להציץ על העולם דרך וילון לבן
לדבר תמיד בשקט
להיות צנועות וחסודות
להיכנע לאביהן ואז לבעליהן
לפנק את הבנים החשובים
(בלמדם תורה הנבצר מאשה להבין)
לבשל, לנקות, לראות, לא להראות
ולהקיז את דמן במצוות לידת זכרים |
|
|
אני נוסע.
נסיעות הן הנפש
של העולם הזה.
נסיעות נשארות
לעד.
הכל פשוט : צלע
הר ירוק ומצמיח
עצים ועשב,
ומולו צלע הר
צחיח ושרוף
שרב,
אני נוסע
ביניהם. הגיון
פשוט של צד
השמש
וצד הגשם. ברכה
וקללה, צדק ואי
צדק
אני נוסע
ביניהם. רוח
שמים ורוח
הארץ,
רוח נגדי ורוח
איתי. אהבה חמה
ואהבה קרה
כמו נדידת
ציפורים. סעי,
סעי מכונית.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.