|
זמן חלף
הכול אבד
רק זיכרון בלתי נשכח
והדמעה אשר זלגה
לקחת אותך מכאן
יושב ועליך רק חושב
אם הכאב הזה להתמודד
האם מלאך עליך שם שומר
את יודעת אימא
שכל יום שעובר
עליך חושב
והדמעה שנושרת
היא רק מכאב
אני זוכר אימא
את צחוקך המלבלב
שאיתו כל בוקר מתעורר
זמן חלף
אני בוגר
רק זיכרון אותי לא עוזב
והדמעה אשר זלגה
לקחה אותך מכאן
יושב ועליך בתמונה כואב
אם הכאב הזה להתמודד
אני יודע שמלאך אני צופה
האם זו את אימא
שבידך אותי תלטף
הגידי אם למחות את הדמעות
שעליך לא לבכות
אם את יודעת אימא
כמה מחיר לדמעות
שאת עולה בזיכרון
תמיד ידעת אימא |
|
|
תנו לי
מיקרופון, כי
אני הסלוגן-מן,
בבמה החדשה מקפץ
ומאונן, תביא
יוצר- אני אקח,
בועז רימר
התותח, מאשר
הסלוגנין- הוא
מגניב והוא
אנין,
בוא לצ'ט אני
כבר שם, הבמה
היא העולם, האתר
מכיל תכנים לא
הולמים ולא
הוגנים, נזקים
שייגרמו לכל מי
שייחשף- ההנהלה
לא אחראית
ומצידנו תישרף.
קומיצה בראפ
מתחנף מטיף
ומטומטם כאחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.