אני רואה אותך עומד מולי ולא מעריך
הרי  נתתי לך כל מה שהיה לי.
נתתי ונתתי ועכשיו רע לי.
אהבתי אותך כמו שלא אהבתי מישהו בחיים
הייתי בשבילך משפחה אישה והורים.

אבל אתה החלטת בדרך שלי לא לבחור
למה? אני עד כדי כך לא שווה?
למה? הרי נתתי לך הכול, כל מה שיכולתי..
וכמו ברזל חלוד נותרתי לבד,
גלמודה, עצובה-בדד.

לא רציתי שתהיה אלי טוב-כי לא היית
לא רציתי שתגיד לי מילים טובות- כי לא אמרת.
לא רציתי שתחבק אותי כשקר לי - כי את זה לא עשית.
רציתי שתהיה שלי- ממש כמו פעם.

ואני רואה אותך בנשף עם בנות אחרות
ולאט לאט בא לי לבכות..

למה אני אוהבת אחד שלא אוהב אותי?
למה אני אוהבת אחד שלא שווה אותי?
למה איכפת לי ממך...