ואולי לעולם
לא ארשה לעצמי, שוב
להתאהב כמו שיכולתי, פעם
כשעוד הייתי תמימה,
שבויה בקסמה של אהבה.
ואולי לא עוד
אתן לעצמי להסחף במלוא הרגש
בעוצמותיה, בטלטוליה,
להישרך אחריה
כמו שעשיתי איתך.
ואולי אף פעם
לא אחווה בשנית
טוהר, אמת, אמונה שלמה
כי גם אלה,
גילתי - הם לא. אלא...
תעתועי דמיון של אגדה.

בעולם אחר
וודאי לא הייתי כוזבת -
מתרסקת בבת אחת
ומנפצת את בועת הפיה,
עליה הרהרתי ביום
וחלמתי בלילה.
הייתי אוהבת לנצח,
נשארת תלויה
בעולם - שכולו אגדה.

17.06.06