|
רעם קולך הכועס
עינייך הבורקות זעם
סיערו את גופי
שנכנע לשטף חמתך.
אין לי נחמה
מנוח לא אמצא
עד אראה קשת הפיוס
ואחסה בה.
ימים יבואו ותדעי
כי ענן הקנאה
סימא עינייך לראות
בינתך טחה הבן.
אז סליחתי תבקשי
ואדום.
י.ר |
|
|
אני רוצה
להבהיר, אני לא
צוחק על השואה
כדי לזעזע,
לעורר מודעות או
לגרור תגובות.
אני צוחק על
השואה כי השואה
זה מצחיק.
חרגול פונה
להמונים מהמרפסת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.