[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליאור רודן
/
טוטל לוסט

אני מרגיש כשזה קורה כל פעם מחדש
המגנים יורדים ממשמרתם בלי חשש.
אשתה עד שארצה להקיא
רק אז אדע שאני אמיתי.
כל דחפי אשאף לשחרר
לעולם ששומע אבל תמיד מצנזר.
אף אחד לא איתי באותו הדף
כולם עוצרים כשמגיעים לסף.
זה קצת בולם את המחשבות
שתמיד חונקות את הרגשות.
והרגשת הפתיחות מתחלפת מהר
בזו של הבחילה והעור המצטמרר.
ואז כשהכל יוצא באיזו סמטה חשוכה
זה סוף סוף נגמר, עד הפעם הבאה.
למחרת אצטער אבל גם ההרגשה הזו תחלוף
אני לא יודע לעשות כלום אם זה לא עד הסוף.

הגעתי למסקנה שאני טוטאליסט, אני תמיד עושה כל דבר בצורה הכי
קשה, הכי טובה, בלי רחמים, או הכל או כלום. גם כשאני עושה משהו
שלא טוב לי. זה פוגע בי הרבה פעמים בדיעבד, אבל מי מסתכל על
החיים בצורה רטרוספקטיבית ממילא? ככה אני וזהו! נתראה בפעם
הבאה. :)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כמו מפגר אני
כותב סיפורי מדע
בדיוני ומחזות
ופרגמנטים
וסיפורים קצרים,
ואפילו הצלחתי
לכתוב פלסטיקה
(למרות שהעט שלי
התמלא פלסטלינה)
והדבר היחידי
שמפרסמים לי זה
את הסלוגנים
המטומטמים?


חתול מכה שנית


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/4/07 11:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור רודן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה