הייתי אסיר במשך 20 או שלושים שנה
במקום כל שהוא בתחתית המדינה
מקום שאליו אף אחד לא הגיע ולא טרח לשאול
מקום נידח כזה - תחתית של שאול
קרני השמש בקושי חדרו מבעד סורגיו
לפעמים הייתי שוכח, שאני זה שהכניס את עצמו אליו
פתאום ראיתי דבר מעופף שכזה
חשבתי, שמימי עוד לא ראיתי כזה
אך לאחר כמה שניות נזכרתי בכל
זה היה פרפר, פרפר כחול
הוא הזכיר לי הרבה דברים, שכבר רציתי לשכוח
הזכיר לי, שלא תמיד יש לאן לברוח
ולפעמים עדיף להתמודד עם הכל
כי בסוף אתה היחיד שיסבול
הוא הזכיר לי, שיש עוד חיים שם בחוץ
וחוץ ממני פה יש עוד עולם שלם מהיר ולחוץ
תמיד ידעתי שלא צריך להתרגש מכל דבר קטן
הרי אדם עומד על מפתן
יש לו בחירה אם ליסוג לאחור ולברוח
או להתמודד ולפעמים אף להצליח
הוא הזכיר לי שיש עוד דברים חוץ מיאוש ודיכאון
כשלא תמיד צריך להיות "הגאון"
שצריך לדעת מתי לצאת מהבועה ולעמוד על שלך
ומתי לנוס על נפשך
שתמיד צריך לממש את החלום הגדול
ולא לחכות, שיעשו עבורך הכל.
פרפר קטן הזכיר לי הכל
פרפר קטן בצבע כחול.
נכתב ע"י בת-דודי היקרה, שני טיאר, בשנת 2002.
שני היקרה, תודה על שנתת לי את הזכות לפרסם את השיר בשמך בעמוד
היוצר שלי. |