ביום רביעי קיבל הזמנה לחתונה שלה.
נותרו לו מספר ימים לאשר את בואו. למה היא הזמינה אותו בכלל?
אחרי שהיא הבריזה לו בחתונה שלהם הוא לא היה בטוח שהוא מסוגל
בכלל לראות אותה עומדת מתחת לחופה עם שמלה לבנה, רבי שחור,
וחתן אחר.
בתחילה הוא החליט שהוא לא יבוא, אין לו למה! זה סתם יעציב אותו
שהיא המשיכה הלאה והוא תקוע בעבר, ובכלל, זה לא יועיל לכלום.
אחר כך, כשחשב על זה עוד קצת, הוא חשב שאולי אם לא יגיע, היא
ובני משפחתה יבינו שהוא לא התגבר על הפרידה.
לאחר שעתיים הוא התקשר לאשר את ההזמנה.
אמא שלה ענתה לו וע"פ הקול שלה אפשר היה לשמוע שהיא לא מורידה
את החיוך מהשפתיים ולו לרגע אחד.
הוא אמר שיבוא בשמחה וניסה לנהוג באדישות. היא שאלה אותו אם
הוא מביא איתו מישהי...
מרוב תיסכול וחוסר אונים הוא ניתק לה את הטלפון בפרצוף.
אחרי יומיים הפלאפון שלו צלצל.
הצלצול היה "Ain't no sunshine" שזה הצלצול שלהם ועל הצג היה
כתוב "חגית" ושני לבבות ליד. הוא אפילו לא הספיק להחליף.
הוא ענה והם דיברו.
היא שאלה אותו למה הוא ניתק לאמא שלה בפרצוף.
הוא שאל אותה למה היא הזמינה אותו בכלל לחתונה.
היא שאלה למה זה כל כך מפריע לו.
הוא שאל למה היא מנסה בכוח להרוס לו את החיים.
היא שאלה מה קרה לאופי שלו ולמה יש בו כל כך הרבה כעס ושנאה
אליה.
הוא שתק לרגע... היא באמת לא מבינה?? בראש התרוצצו מיליון ואחת
תשובות. חלקן מרגשות שיגרמו לה להתנצל ולהרגיש רע לאורך כל
חייה, וחלקן ציניות שאולי יגרמו לה לא ליצור איתו קשר יותר
לעולם.
בסוף הוא רק איחל לה שיהיו לה חיים מאושרים וניתק.
הוא כיבה את הפלאפון - היא ניסתה לצלצל שוב.
הוא נעל את הדלת - היא יצאה מביתה במרוצה.
הוא זרק מהחלון כל מה שהזכיר לו אותה - החפצים פגעו באוטו שלה
שבדיוק חנה מתחת לביתו.
היא נכנסה למעלית, קומה 5 - הוא עלה במדרגות החירום לעליית
הגג.
היא שלפה סיכה מראשה וניסתה לפתוח את מנעול הדלת - הוא פרץ את
דלת המרפסת ורץ אל הגג.
היא שמעה את רעש הפריצה ורצה למעלה - הוא, כבר לא היה שם.

באותו השבוע היא התחתנה.