ויתרתי על עצמי ל-3 שנים בשביל אהבה
אך האהבה הגדולה לבסוף אכזבה
במקום שמחה ורצון להמשיך
דיכאון ענקי שאת הכל החשיך
גרם ארוך של מדרגות בלי אור לקראת קיצם
יורדות לחשיכה נוראית שמושכות אותי לשם
בתקווה להתרחק מהכאב הנורא רגליי ממשיכות
אך עם כל מדרגה התחושות הנוראות הולכות וגוברות
הכאב מפלח את כל גופי הקר
ועלטה משתלטת על טעמי המר
איך אפשר לצאת ממבוך כה מסובך
מבלי להשאיר צלקת עמוקה לאורך טווח? | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.