ניסים קליין / כבר לילה |
ועת לנעול את שערי הלב
בחוץ נערמות מילים שכוחות
ריקות מקול ומכאב
שלא להסתבך אמרה
ואני רציתי לאמר לה אהבה
על כבישים של לילה
נודדות נשמות ללא מנוחה
ומילים שלא נאמרו הוטלו הצידה
כציפורים מתות
היא דיברה בשבח הידידות
ואני רציתי לאמר לה כמה
וברחובות עבר עצב שקט
ולא מצא לו מנוחה
ואז שתקתי
ולא יכולתי לאמר לה אהבה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|