משקל תקוותי לא כבד
ממשקל גופי הצנום.
כמחוות יד ענוגה של אשה,
שנוגעת ולא נוגעת בכלום.
ואוחז בכלום שאבד,
הפך למשהו? שואל את עצמך,
ולא משנה עם מי גם תצעד,
בסוף תשמע רק את צעדיך שלך.
וחושב אם אני הוא לבד,
והאם כך נכתב גורלי.
וכואב שאת עם אחד,
ולא לבד ביחד איתי.
30.6.06
קיירנז,
אוסטרליה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.