בית חלומותיי איננו בית חלומותיך
אני חולמת על קירות ריקים מגאווה
ובין שתיקותיי - מהדהדים זכרונותיך
אני שותקת - אך לבי זועק לאהבה.

מיטת חוליי אינה מקום לישון בה לעת לילה
ועם כל זאת אני אל משכבי אותך אכבול
וכמו ילדה קטנה שבליטוף אחד לא די לה
"האם אתה אוהב אותי?" בלי קץ אוסיף לשאול

הילדים שלא נולדו - בוכים בחלומי
והשירים הכי יפים שזורים בעולמי
ורק קולך דועך אל מול פני השואלות
ושוב אני יודעת - אין מקום למשאלות.

בלב אחר לבך שבוי ונשמתך רועדת
אל מול תמונה של נוף - ובה אשה ללא חיים,
בך אביט מזיל דמעה בשמש היוקדת
ובית חלומותיי חרב כמו הבל הבלים

הילדים שלא נולדו - בוכים בחלומי
והשירים הכי יפים - שזורים בעולמי
ורק קולך דועך אל מול פני השואלות
ושוב אני יודעת - אין מקום למשאלות.