פשוט למיכל

את יושבת ומכווצת את
העיניים, עושה מן פרצופ מוזר
(את ממש מתאמצת, מנסה)
כל היום את יודעת
מחכה
שזה יבוא כבר אבל את לא מצליחה
את מתחילה לדאוג כי אולי איבדת
את היכולת שלך לבכות אחרי
כל הבכי, אחרי
חמישה חדשים שרק
בכית, המון אפילו.
את נזכרת איך לפני חודש דאגת כי חשבת
שאת מכורה לבכי
ולדמעות. היום גילית שלא..
ושמת כבר את כל הדיסקים ששמעתם
ושמעציבים אותך אבל
את כנראה כבר לא
תבכי יותר, ילדה.
את לבד עכשיו.
אין לך
למי.