|
עד מתי אני אמשיך לרצות שתהיה פה
וכמה כאב אני אצטרך לספוג כדי להבין שאתה שם
מאוד רחוק מגופי בלי שום יכולת לחיבוקים
רחוק פיזית אבל כל כך קרוב נפשית
יותר מידי רגשות מעורבים בנושא ופחות מידי מעשים
אז זה לא משנה כמה רחוק אתה תיסע
האהבה שלי יכולה לדלג מעל כל מכשול
ולהתעלם מכל הצרות בשביל שתהיה איתי
ביחד לתמיד זה החלום שלי אבל כנראה הוא אשליה
שלוש שנים של אהבה בלתי מוסברת
לא מצאתי עוד רגש כזה אצל אף אחד אז
יכול להיות אחרת אבל העולם מעדיף אותנו בנפרד |
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.