|
חיתוך עדין במרכז
מהטבור ומטה
מהטבור ומעלה
יד מפזרת זרעים
הרקבון שלך מדשן את הפרחים.
הפנים שאיבדו את הצבע
נראות שלוות
עדנה מאוחרת, בעיניך
אין עוד בלבול.
מה אתה רוצה ממני
למה אתה לא רוצה יותר
לבלב, קרנית, אונות
לו רק רצית - שלך
יצר דוחף אותי אליך
כמו ילד בים
יושבת
על בית החזה שלך
ליבך בחיקי
כמה רומנטית היא השקיעה.
2005 |
|
|
כן ילדים, כן.
להקיף את
הכיסאות בסיבוב
רחב , ועכשיו
לשבת! נופר בואי
אלי! אני הרשתי
לך לצחוק?! 20
עכשיו! על
הרצפה!
אסתר הגננת אחרי
מרתון פרקי
טירונות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.