יום אחד אמר אדם "הלכתי לאכול ערב"
ולמחרת לא הייתה שקיעה.
יום לאחר מכן אמר "הלכתי לאכול צהריים"
ולא היינו יכולים לראות יותר את החמה.
יום אחרי זה אמר "הלכתי לאכול בוקר"
ומאז לא ראיתי את הזריחה.
אז אמרתי לעצמי בלחש
מזל שאין דבר כזה ארוחת לילה.
או "ארוחת כוח-המשיכה".
כי אם הוא היה אוכל לי את הלילה
לא הייתה יכולה להיות לו מחילה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.