המחשבה על הימים שלפני,
על הטוב והרע,
אילו הכל היה שונה
ועל מי שהייתי,
על נפשי האחרת
ואיך ממשיכים את הדרך?!

השגרה שסוגרת עוד יום
עוד שעה,
מבקשת בעצם דקה מנוחה,
לא שומעת ולא מקשיבה,
רק נוגעת ברוח
ונסחפת עימה

הקיץ כבר הגיע,
מוכן לעטוף אותי
בזרועותיו החמות,
ואילו אני עוד תקועה בחורף,
מגרשת עננים
ורוחות קרות

נמאס לי מהמחשבה
"אילו הייתי...",
כי גם אם הייתי
זה לא הופך את המצב
לטוב או רע

זו רק אני
שלא מבינה
כמו ילדה תמימה,
שאנשים משתנים
ואילו רק אני
עוד תקועה
באותה הפינה