יצחק דיין / קולך |
מבלי לשמוע את קולך
צלילייך עוטפים את הבית
ואני שוכב לי על כריות מרגוע
ולא יכול להפסיק לנגן אותך
שוב ושוב.
חספוס מיתרייך הענוגים
עוזרים לי
לחזור לבן אדם שהייתי
בלי מסיכות או רצון להסתיר
שאהבתי
ולא נגמר לי
מקולך הערב.
ומה הטעם בחיים האלה
שעכשיו את הולכת
ובמקומך באה אחרת.
מותירה אחרייך סימנים
צלילים מימייך היפים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|