[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ישראל שכטר
/
איש בשם דון

היה היה אי שם בארץ קסומה מעבר להר וגיא מעבר לים וציה, מעבר
למפות מעבר לגלובוס אפילו- מקום.
ובכן, מקום זו מילה כללית בטח תטענו, צודקים. אבל המקום הזה
היה כל כך מיוחד שבפשטות קראו לו- מקום.
אם היית נקלע לשם ביום סערה זועפת בוודאי היית אומר שהמקום
נראה כמו... הממ... מקום רטוב.
ואם ביום שמש שרבי, היית אומר שהמקום נראה חם. הבנתם לבד...
המקום היה חסר ייחוד לכשעצמו.
למעשה, לא היה בו שום סממן שהבדיל אותו ממקומות אחרים, אבל..
כולם ידעו שזה המקום.

הייתה גם נבואה, כי איזה סיפור טוב לא מכיל נבואה. לא הייתה בו
בתולה צעקנית ככה שלא היה בו רוצח סדרתי וזה טוב דווקא. כי קצת
מיצו את הנושא בסיפורים אחרים.
אז מה כן היה בו מלבד הנבואה?
כמובן שהיו בו גיבורים. היה את הכלב שנבח בהתחלה ואז נעלם, היה
את החתול שגרם לכלב להעלם, היה את העכבר שגרם לחתול להעלם,
הייתה את פרוסת הגבינה (לא שוויצרית) שגרמה לעכבר להעלם, היה
את האדם שפספס ולא העלים את פרוסת הגבינה (גם לא שוודית), היה
את הכלב שנבח בהתחלה שגרם לאדם לפספס את פרוסת הגבינה הצהובה
(אפילו לא עמק).
אם מישהו מכם מגרד בפדחתו ותוהה לעזאזל מה החשיבות של הפיסקה
האחרונה, שיחכה קצת בשקט והכל יתחוור לו (או שלא, תלוי האם
הסוף יהיה פתוח).
ומי שחושב שזה כלב מאומן ומאולף על ידי שיטות פבלוב יכול
להרגע, הכי הרבה מאומץ על ידי צ'כוב.

בכל מקרה איפה הייתי? כן כן הנבואה. ובכן כמו כל הנבואות גם זו
כאן היא מורבידית ואפלה. היא מדברת על אדם שיגיע ל....
הממ..... בעצם יהיה יותר מעניין אם  לא תדעו את הנבואה נכון?
נראה לי שכן. אז הלאה.
לאלו מביניכם שיש זכרון מדהים, בוואי תזכרו את שם הסיפור (מי
שלא זה הזמן להזיז את העיניים כמה סנטים למעלה). אז דון צריך
להופיע, הנה הוא מתקרב, תהיו בשקט. שששש.....

דון. גבוה גמד עם עור בהיר של אדם שחור עם עיניים בלתי אפשריות
של כחול וחום כהה. קול גבוה מהדהד בבס עם שיער קצר שהגיע עד
למותניים. איש של ניגודים דון. חי במציאות משל עצמו ששום חוק
שפועל על שאר האנשים לא חל עליו. אם בא לו לעוף הוא יילך
בשמיים ואם בא לו ללכת הוא ישחה על המדרכה. איש מסתורין אמיתי.
כזה שלא שמים לב אליו מרוב הניגודים, המוח האנושי פשוט מעדיף
להתעלם.
דון ליטף את הכלב הנובח מאחת הפיסקאות הקודמות של הסיפור,
והכלב בצורה מדהימה הפך לחתול, או שאולי זה חתול שהעמיד פני
כלב כל הזמן? קשה לדעת. תחכו לסרט, פחות מילים יותר
וויזואליות.
אם אתם רוצים לנחש איפה דון נמצא הזה הזמן. קחו לכם כמה
שניות.

הפסקה הבאה לא קשורה לסיפור, אבל מחקרים העלו שעד שתסיימו אותה
יחלפו כמה שניות ואולי תוכלו לשער איפה דון. ואני תמיד שאלתי,
מה המקור של עץ האורן, מעניין לא? זהו חלפו מספיק שניות

דון נמצא בפריז. הנה דון אוכל בגט.... המממ.. כנראה ששוב עדיף
הסרט כי לתאר אדם שאוכל בגט זה קצת מסובך. הנה דון מנפנף לשלום
מהאייפל, הנה דון ברובע הציירים. מאחר שדון הוא דון, הנה דון
ברומא בלב הקלויסאום בפרק זמן הכי לא טוב שהוא יכל לבחור להיות
שם- בהווה. משעמם ואפור, אבל גאווה לאומית עדיין. בכל מקרה דון
הישיר לפתע את מבטו החד והפוזל לצד ימין וראה נצנוץ. (יכול
להיות שלנצנוץ יש קשר לנבואה, שימו לב). הנצנוץ התגלה כגפרור
שנדלק וכובה במהירות אחרי שמלא את תפקידו בחיים הלא הוא הצתת
סיגריה. עמד שם איש בפינה, לא שמן לא רזה, לא גבוה לא נמוך,
שהיה יכול להסתתר בקהל די בקלות אילולא העובדה שהוא לבש בגדים
בצבע ירוק בהיר וזוהר. דון שגם הוטרד מהמחזה הלא מלבב החליט
לעזוב את הקוליסאום וללכת לסניף המקדונלדס הקרוב לשם. שוב היה
נצנוץ והאיש בירוק (מעתה יקרא- האיש הירוק) הופיע לצד ימינו של
דון. הוא כחכח בגרונו ובקול שלא היה דומה לאף קול שדון שמע
מימיו, שאל את דון האם קוראים לו דון. דון אמר שאין לו מושג
איך קוראים לאיש הירוק אבל לו עצמו קוראים דון.
זה לא שעשע גם אותי שכתבתי את זה, אבל לא בוכים על חלב שנשפך.
בכל אופן האיש הירוק מסר לדון מעטפה שהוצאה מתוך נבכי בגדיו
הירוקים והבהירים ואז הוא אמר עוד מילה אחת חרישית שגם אני לא
שמעתי אז אני לא יכול לעדכן אתכם (סתם, שמעתי. פשוט קשור
לנבואה), ונעלם. יותר נכון לומר מנעלם זה התפוגג. דון חשב שזה
יכל להיות משעשע אם האיש ההוא היה קצת יותר גדול והממ... ענק.

בכל מקרה דון החליט שזה הזמן לפתוח את המעטפה, מאחר שלא הייתה
לו בדיוק את הסכין שפותחת את המכתבים הוא שרק שריקה חרישית
שחצי רומא שמעה אותה ונעלם רק כדי להופיע בביתו ליד המכתביה.
הוא פתח את המכתב ושרק בהנאה ובפליאה בעודו שותה קולה ותוהה מה
יש במכתב.
בשלב הזה הופיע החתול ממקודם וביללות קורעות לב ניסה להסביר
לדון שכל החברים-כלבים שלו צוחקים עליו בגלל שהוא חתול והוא
פוחד שזה ישפיע על הזהות המינית שלו. דון שלא ממש הבין ביללות
חתולים התעלם מכל הסיפור הזה ופנה לקרוא את מה שהיה במעטפה.
לסיכום קצרצר של הכתוב- עלייך להגיע למקום המיועד בשעה 19:02
ואז תוכל למות.
אולי אותך או אותך (למי שלא מבין, שיחשוב על ניקוד), זה היה
מטריד או לפחות מעלה סימני חשש לאנתרקס במעטפה אבל את דון זה
די שמח.
הוא החליט שמיד הוא רץ בשמיים למקום ומחכה שם עד השעה הנקובה.
וכן כן זה המקום ההוא.
אבל אז דון בפעם הראשונה בחייו עשה משהו לא שגרתי בשבילו, הוא
עשה משהו שגרתי. פלט קריאת הפתעה. דון, נשאר עדיין ליד המכתביה
שלו. ולא הגיע למקום.
זה הזמן לספר לכם סיפור שלכאורה לא קשור אבל למעשה בסוף יתחבר
והכל יהיה ברור -
אומרים שאם תקחו פרעוש, מהסוג שמוצאים על כלבים. ותניחו אותו
על הריצפה, הוא יקפוץ לגובה מדהים וימלט. פי כמה וכמה מגובהו
עצמו. מה שעוד אומרים שאם תשימו את הפרעוש בתוך צנצנת סגורה
הוא יקפוץ ויתקע במכסה. שוב ושוב עד שהוא ילמד לקפוץ על לגובה
של כמעט עד המכסה. ואז, אם תסירו את המכסה הפרעוש, ינסה כמה
שינסה לא יוכל לקפוץ גבוה יותר מהגובה של המכסה ויישאר תקוע
בצנצנת. הוא "שכח" שהוא מסוגל לקפוץ גבוה יותר.
והחיבור הברור- דון איבד את יכולות הניגודיות שלו. דון עכשיו
היה רק דון. באותו הרגע הוא החליט שבגלל שנלקח ממנו משהו הוא
יוריד אות אחת משמו בסמליות. אז האפשרויות שעמדו בפני דון היו
- דו או ון. דון בחר את ון בגלל חיבתו לאנשי חסרי אוזניים.
דון חשב לפתע ובמהירות בזק דקר את עצמו למוות עם סכין המכתבים.
הוא קרס על הריצפה בצעקות וגופו דמם.
עברה דקה ארוכה ותוך כדי קללה עסיסית הוא קם מהריצפה והחל
לנקות את הדם שלו ולחפש חוט ומחט לסגור את החור בגרונו. עדיין
לא הוא חשב, צריך להגיע למקום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נו חבר'ה, אל
תתבאסו. יש גם
סלוגן דל
קלוריות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/4/07 11:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ישראל שכטר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה