[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ישראל שכטר
/
סתם כך

"מי הבקיע את השער בגמר של 94'?" הוא שאל אותי.
מיד ידעתי שהוא שקרן. "הוא נגמר בפנדלים, היה 0-0". "אה.
נכון". אפילו לא היה לו הכבוד העצמי להסמיק.
יכלתי להביך אותו ולשאול אותו מי הייתה הקבוצה מול ברזיל אבל
ידעתי שהוא לא ידע, והוא ידע שאני יודע שהוא לא יידע.
אחרי כל הידיעה וחוסר הידיעה הזו חייכתי לעצמי חיוך קטן של
נצחון. הוא ראה את החיוך והפנים שלו נבלו, אז חייכתי חיוך רחב
יותר ואמרתי,
"זה בסדר. לא כל האנשים יודעים איך לגדל  כלניות וצבעונים
במרפסת שלהם". הוא מאד העריך את המחווה שלי. אני חושב.

"אז מה עם הבחורה בחדר השני" שאלתי. "לא יודע", אמר. "אתה
יודע, היא מחכה לתשובה". הוא נאנח ואמר שהוא כבר יחשוב על
משהו.
רגע אחרי זה הבחורה מהחדר הסמוך הגיעה ושאלה שוב את השאלה שלה,
לא הייתה לי ברירה אז עניתי לה, "המבורגר וקולה. שתהיה דיאט.
ובלי השטויות עם הקרח שממלא את כל הכוס. במחשבה שנייה תביאי
מיץ אשכוליות, אתם גנבים זה מה שאתם גנבים".
היא מהרה לברוח משם, בצדק. כעבור כמה דקות האוכל הגיע.
ההמבורגר היה עסיסי כמו שקיוויתי אבל מיץ האשכוליות היה מלא
קרח. "גנבים בני גנבים" מלמלתי. קראתי שוב לבחורה ואמרתי לה
שהכוס מלאה קרח. היא חייכה אליי חיוך שרק אדם מהמין השני יכול
לחייך, והוציאה קלטת עם רדיוטייפ והשמיעה לי מה שאמרתי קודם: "
המבורגר וקולה. שתהיה דיאט. ובלי השטויות עם הקרח שממלא את כל
הכוס. במחשבה שנייה תביאי מיץ אשכוליות, אתם גנבים זה מה שאתם
גנבים". צודקת. גנבים, כבר אמרתי.

שתיתי את המיץ הקר ונשארתי עם כוס מלאה בקרח. "אתה מכיר את
הבדיחה עם פרסי עירקי וכוס קרח?" השקרן שאל אותי. "לא, ולא
רוצה לשמוע. גם ככה היא הרסה לי את כל המצברוח עכשיו",
התלוננתי. "ושתדע, שזו הייתה איטליה בגמר". "מה? על מה אתה
מדבר?" שאל השקרן. אה נכון. עכשיו התרגזתי, אפילו לא זכרתי מה
שאלתי בקול ומה לא. לעזאזל עם כולם. ובמיוחד עם מרטין והנקבה
שלו. שייקח אותם השד. קיבינימאט.

"אפשר ביס מההמבורגר שלך" השקרן שאל. "תזמין בעצמך - קמצן".
"יקר לי". מלמלתי משהו שהיה גורם לזונה להחוויר ונתתי לו ביס.
ישר ידעתי שזו הייתה טעות. הנבל פער את הלסתות שלו רחב יותר
מחרגול והעלים חצי מההמבורגר שלי בתוך הלוע שלו. זה ממש עצבן
אותי. הוא ידע שזה יעצבן אותי. הוא חייך ושהק בקול אחרי שבלע
את מה שהיה לו בפה. "מאד טעים", אמר. "מאיפה לי לדעת", צעקתי,
"אתה אכלת הכל. שקרן. קמצן. כולם גנבים".
הבחורה חזרה ושאלה אם אני רוצה קינוח. "לכי לעזאזל ותקחי את
הקינוח שלך לשם", סיננתי לעברה בלחש. ואז אמרתי בקול רם "לכי
לעזאזל ותקחי את הקינוח שלך לשם".
זה לא התחיל בתור יום טוב וזה רק המשיך ככה. כוס אמק על כל
השוודים. "מה הקשר עכשיו לשוודים" שאל השקרן. "אבל לא אמרתי את
זה בקול איך שמעת ??". "אה.. תראה.... לפעמים... כאילו אתה
יודע נו...". "אז אתה כן יכול לשמוע מחשבות. שקרן בן שקרן.
ידעת למה אמרתי איטליה. שקרן. קמצן. כולם גנבים". "כן נו...
היי תראה מאחוריך, ציפור!!". לא עמדתי ליפול לטריק הכי ישן
בספר. אז בעודי מסתובב לכאורה לראות ציפור שלחתי את הרגל שלי
קדימה, שליחת הרגל נעצרה בתחושה מאד מספקת ברגל של השקרן שמהר
לקום ולברוח. ואז היה בכלל רעש מספק מאד מאד של אדם שמתרסק על
הרצפה שרוע איברים עם הבעה מאד מופתעת על הפנים שלו. "איפה
הציפור לא ראיתי", אמרתי בעודי מסב את הראש חזרה. "אה.. חשבתי
שראיתי משהו.." אמר בעודו קם מאבק את בגדיו ומתיישב כאילו לא
קרה כלום.
"אתה יודע שאת שקרן בן שקרן  וכולם גנבים נכון?" שאלתי.
"הממ... ובכן תראה... אני לא חושב שאני גנב אבל שקרן, כן
בהחלט. אני יכול לשקר לסבתא ולגרום לה לתת לי את השיניים
התותבות שלה ולחשוב שזה מה שהיא רצתה לעשות כל הזמן", "באמת
עשית משהו כזה?" נחרדתי. "נו, ברור", אמר השקרן בעודו מסיר את
השיניים התותבות שלו. "מאיפה אתה חושב שזה הגיע?" ,"באמת לא
הבנתי למה יש לך שיניים גדולות כל כך סבתא, הממ.. כלומר שקרן.
אוף. לעזאזל קיבינימאט וכוס אמק הכל ביחד. כולם גנבים".
"תגיד", הוא התחיל, "מה גנבו ממך פעם שאתה חושב שכל העולם
גנבים". התעלמתי ממנו.
אין ספק, היום הזה התחיל כל כך רע. ולא חשבתי שהוא הולך
להשתפר.
כולם גנבים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל הקטע הזה של
סלוגנים ממש
מטריד אותי.
אני יושבת ומנסה
למצוא סלוגן
שיהיה יותר טוב
מכל השאר.
זאת ממש
תחרות!!




בלה ראסמי
טיהי-
מתוסכלת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/4/07 11:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ישראל שכטר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה