אדם קדם / ילדה עוברת בית |
את תום תמימותך
הנחתי למשמרת
בכפות ידיים
זוכרות
אהבות
גבהה קומתך
וכריות האצבעות ורקמתן
עוד מלטפות חלקת ראשך
את מקרה
של חוקים
שנשרת מימים רחוקים
בשנה שחלפה התעבתה הקליפה
בידיים הפתקים והציורים מקופלים
מספרים פלאים
זו שנת השומה
האחרונה הדמים
המיסים;
שילמנו מראש לשנים רזות
על פי הנוהלים המחמירים
אם אבוא ואפגוש
אזכור שהייתה על פנייך בת הצחוק
ורכות של ילדות קטנות
ואצבעות מציירות
ועיניים
שעכשיו בוכות בלילות
עודך פועמת
רסיסי חיים
וכוונות טבולות
רצונות
פעם שנצא מבין
הזמנים המאשימים
על זרועות זכאים
ניפול להגשים
תרדנה הפיות
מחובקות עם גשמים
שענני מים עוד מציירים
קווים כדורים צבעוניים באופקים
ינוחו על החוקים הקדומים
שענן כבשים מקונן ושותק
ינקוב מבטו בזמנים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|