נמאס מהצביעות
זה לא מחדש, זהו לא מיעוט
נמאס מהאמת
את המחשבות צריך לנווט

ציפיות חוזרות ונישנות
ציפיות לעולם נשארות
ציפיות מציקות, ציפיות מצחיקות
הבורא צופה ומשתהה

הפרחים צמאים כהרגלם לאור החמה
אחד מהם הפך לנטיף
החליט להקריב את תשוקותיו בעורמה
ומהשיח יצמח שזיף

אותו אחד הגיע פעם לפסגה
ומההר קבע יום אחד כי יקפוץ
כיוון שהיה קר והסתיימה החגיגה
קפץ הבחור - ישר לתוך הבוץ

השלדים מעמיסים על הדלת
זועקים, מתפרקים מבפנים
מתעוררים ודורשים לצאת
מבלי שאיש יראה ויפנים

השעה והמרחק הפכו למכשול
לא הורים, לא אנשים
שטר מקומט שאבד במשעול
החיים הם המענישים

גלגלי ההצלה נהיים נסתרים
המזל בקומה, האל מעלה את הרף
כמו מטמון מוחבאים המסרים
ההוואי כבר לא מאכיל בכף

סט התפיסות מסתדר מחדש
לבנה לבנה הן נוטשות
גל המוכר לפתע יבש
הגיע הזמן לפרוק את הדבשות

לכן יישב לו העלם, יצפה
ויתן לשתיקה לדבר