ושנתיים האמנתי כי הייתה אמיתית.
כי בנשף חיינו, יפתני בלי די,
הוסיפה עוד זוהר
לפס בין שדי.
העניק לי אותה במבט מאוהב
כאילו נתן מעומק הלב,
לא ידעתי עד כמה
אובדנה הוא כאב.
עשרים שנה משלמת אני חובותיה
של אבדן האמון בפניניה
התשלום שתה לרוויה עלומי
בריבית אכזרית וצמודה לחיי.
לו פגשני במקרה ברחוב
לא אוכל לזייף כי בטוב.
זה חרוט על פני, ועל גבי - הדבשת.
ואין הוא מבין מי הדורשת.
והרי!
הוא יטען.
לא אמרתי מעולם, שכאשר הנשף יגמר
המחרוזת לא תישבר.
לא תאר שלא המחרוזת לבדה,
נ ש ב ר ה.
רע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.