זוג חבלי כביסה נמתחים
ואני, למעשה, ביניהם.
אולי ענן, אולי טיפה,
נתמכת בקבי-קרניים:
מגושמת, ממושקפת, כעורה,


אבל יש לי עם מי להתראות
בלילות, מענטזים ככלבי שמירה,
מרחרחים את עורי, הוא לא חלק
למרות גילי, גם לא נקי.
קולי צלול אם אפזרו
ואני מרצה אותם יופי
קווצה אחר קווצה.


אחר כך חוזרת לחדר
ומקליטה על אודות
הגנים שגזרו עליי
אחוזי שפיות
נמוכים.





בעקבות, ואולי בגלל: http://stage.co.il/Stories/562895