קטע מרסיטל הסיום שנערך לי במסגרת הקונסרבטוריון שבו למדתי.

איש: תופים.
דר ברטשניידר: באס.
יניב שילוח: גיטרה ליד.
לחן: שניר נחמד ואלעד שוורץ.
מילים, שירה, גיטרה ליווי: אנוכי.

בואי נחזור לרמת המטאפורה,                              
מעבר לזה זה מתחיל להסתבך.
אני אשחה בכחול שבעיניך
ואת תחרטי את שמי בליבך.

בואי נגביל את עצמנו לדימויים,
חבל סתם להתעסק עם רגשות.
נחיה לנו מאוהבים כזוג יונים
שעפות בשמיים ללא חששות.

בואי נשתמש באנלוגיות,
במקום סתם לשקוע בשיחות.
נשב ונשווה תורות תיאולוגיות
ויחדיו נכנע לאותם הכוחות.

שסחפו אותנו, בהתחלה                            
לפני כל הבולשיט,  השפה הגבוהה.
אני שתיתי הרבה ודיברתי שטויות,
את אהבת לשקר ולדבר גסויות.
אבל אהבנו כמו בספרים
בלי שירה וגם בלי שקרים

אני תוהה אם הלכנו בדרך הנכונה,    
לא חושב שבחרנו בצורה כה הנבונה.

אולי בכל זאת...      

בואי נשתמש בשירה,
נרחיק עצמנו מן המציאות.
אני אתעלם מאותה הסטירה,
ואת תתעלמי מאותה השטות.