לילך בן שושן / סיבולת לב-ריאה |
כופתים לי את העין
הביכורים הזהובים מעתעמקים,
העין שוקעת.
מצד שני, השמן מסמן לי תעצרי בצד,
בנימוס פולט:
'תתעקרי טינופת'.
חלודה מסובה
לא נמסה כמו מתכת.
אלף שנה בתזוזה וההרגל עוד לא השתשפף בעור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|