רוצי קדימה עם השרביט,
אל תתעכבי לך על מחשבות קיומיות.
זה לא ירפה ורק ילאה.
רוצי הלאה, הדרך רחבה.
יש בה קוצים וגדרות מברזל.
עקפי אותם, המשיכי הלאה,
זה לא הזמן להרים ידיים ולוותר.
פקחי עיניים שחורות לרווחה.
צחקי צחוק עמוק לרוויה.
המשיכי, הריחי, לכל דבר יש סיבה.
וגם אם התוצאה מתעתעת זה לא ממש נורא.
הדרך לעתים מתעקלת, איזו הקלה.
עצרי בצד, רבצי, הביטי לשמים.
הם כחולים, נהדרים והעננים רווים מים.
המשיכי ללכת אל תעזבי את השרביט.
תגדלי, תאהבי, תבכי ולא לשכוח להביט.
הדרך יפה, הדרך קשה.
לעתים נוצרת בה אבנית.
אבל היא שוקעת ואז מתפזרת
ואת ממשיכה.
וכה מרהיבה היא הדרך.
ועצובה.
והגיונית.
ובלתי נתפסת.
והשרביט עוד ביד ואין לך דרך אחרת.
אז רוצי לך קדימה, עם השרביט.
ואל תשכחי לעצור מדי פעם בצידי הכביש.
ואם יבואו מחשבות קיומיות שלחי אותם מכאן.
הדרך היא אולי  רק דרך,
אבל נסי לראות שקיעה כשעומד מולך גמל.