כשלקחתי את האספירין הראשון שלי הייתי בכיתה י"א. עד אז
השתמשתי מדי פעם בכל מיני סוגים של אקמול, אף פעם לא חשתי צורך
בכדור יותר חזק. אבל בי"א התחילו הכאבים האמיתיים. כל כך הרבה
לחץ, כל כך הרבה כאבים, כל כך הרבה דמעות, כל כך מעט שינה. כל
יום הייתי חוזרת הביתה מבית הספר עם כאב אחר. האספירין הראשון
שלקחתי נועד להקל על כאב ראש. חזרתי הביתה מיום מזוויע מביה"ס
ובראש שלי היה פיצוץ גרעיני, אז שלפתי מארון התרופות את
האספירין של אמא. למעשה הוא תמיד היה שם, אבל מעולם לא נגעתי
בו כי אמא תמיד הייתה צריכה אותו למיגרנה. אבל כשאין ברירה אז
לוקחים, זה עדיף מלסבול. בלעתי את הכדור עם כוס מים והלכתי
לישון. כשהתעוררתי כבר היה חושך בחוץ. השעה הייתה שבע בערב וכל
היום נגמר לי, אבל הרגשתי קצת יותר טוב. למזלי אחרי היום הזה
עברו עלי כמה ימים שקטים ונינוחים.

עד שהגיע ההתקף השני. אני הייתי במחזור וכל כך כאבה לי הבטן,
היו לי התכווצויות כל שתי דקות וכמעט יצאתי מדעתי. הפעם זה קרה
ביום שבת והייתי בבית, אז יכולתי בלי עיכובים לקחת את האספירין
ולגאול את עצמי מייסוריי הנוראיים. איזה מזל שיש משככי כאבים
בבית, איך הייתי מסתדרת בלעדיהם?

שבוע לאחר מכן שוב תקפו אותי כאבי בטן עזים, הפעם כבר לא הייתי
במחזור. סתם כאבי בטן, חדים, חותכים, באמצע החיים. זה היה ביום
שישי בערב, בדיוק כשקמתי משנ"צ השישי המסורתי שלי. אפילו לא
התלבטתי כבר, יום שישי בערב ותכף יוצאים, הייתי חייבת להעביר
את הכאבים כמה שיותר מהר, אחרת לא הייתי יכולה לזוז בכלל.
הכאבים נחלשו בהדרגה, עד שעברו. וכשהגענו לבאר הקבוע שלנו בת"א
כבר הרגשתי מצוין והקפצתי עם ידיד שלי כמה טקילות. חבל שלא
חשבתי על זה קודם, שאלכוהול וכדורים לא הולכים טוב ביחד. בבוקר
שאחרי זה היה לי את ההאנג אובר של החיים שלי, חשבתי שאני מתה.

לאט לאט הגדלתי את המינון. אחרי חודש כבר השתמשתי ב - 2 כדורים
כל פעם. אחרי 4 חודשים 3 כדורים כבר הפסיקו לעבוד עלי. הייתי
בבעיה רצינית, צרכתי בממוצע כבר 30 כדורים בחודש ולא יכולתי
להפסיק. זאת אומרת, ברור שיכולתי להפסיק, פשוט לא רציתי כי
הייתי חייבת לרסן את הכאבים המטורפים שהחליטו להשתלט על החיים
שלי בשנה האחרונה. הבעיה היותר רצינית הייתה, שהכדורים היו
משפיעים לכמה שעות ואז הכאבים היו חוזרים. הייתי במצב של חוסר
אונים מוחלט. חייתי ממשככי כאבים. לא אוכל, לא שינה, רק
כדורים. להעביר את הכאב, לפחות עד הפעם הבאה.

ביום של הבגרות האחרונה שלי בי"ב חבר שלי נפרד ממני. הוא אמר
שיהיה לו קשה מאוד לשמור על קשר רומנטי בצבא, ולכן עדיף שנפרד.
הוא יצא די חרא מכל הסיפור, כי יום אחרי זה גיליתי שהוא שכב עם
אחת החברות הכי טובות שלי. לקחתי את זה מאוד קשה, הכאב היה
בלתי נסבל. שלפתי את קופסת האספירין מהמגירה בפעם האחרונה.
לקחתי 4 כדורים בבת אחת. לא, זה לא יספיק. בלעתי שלושה נוספים.
אחריהם עוד אחד, ועוד אחד, עד שסיימתי את כל הקופסא, ורק אז
נשכבתי לישון. הכאב חייב להיפסק עכשיו...

28.6.06