אולי אמצא מישהו אחר לשנוא חוץ מעצמי
אולי אמצא גם מי שיעמיד אותי על מקומי
שיתן לי להבין אחת ולתמיד שמי
שמקטלג אותי כיצור חריג ותמהוני
הוא בסך הכל תמונה שתימחק מזכרוני

נפשי לא מסוגלת להשתחרר מהרצועה
עיני בוהות פי שותק גופי עומד ללא תנועה

מנסה לשרוף ת'זמן אבל הזמן לא מתלקח
השעמום הוא לא דליק סתם אני טורח
וחוסר ברירה זה לא חומר בעירה
אבל במוח כל הזמן משתוללת מדורה
כל המים שאני טוחן אותה לא מכבים
רק נהפכים לשמן ומבעירים ת'עצבים

נפשי לא מסוגלת לקבל קצת עצמאות
עיני כבויות פי מגמגם הגוף כולו לאות

אצלי בלב התקררות עם צפי לסופות
עכשיו זה קבוע זה כבר לא בא בתקופות
משנת החורף עוד לא קמתי ואולי גם לא אקום
אבל אפשר להתחמם ולשמור על הקיום
כל עוד יש אופטימיות ומים בקומקום

נפשי עוד נאבקת לחזור לגדולתה
עיני נעצמות פי מפהק גופי על המיטה