אני מודה בפנייך כעת
שאינני רוצה לחדול מהדפוסים הישנים שלי
ומהרגליי הקטנים והמלעיטים
אני רוצה לשמר אותם בי לתקופה ארוכה
כדי שיוכלו לצמח מתוכי משהו אחר
מהשיחים הנוכחיים

אני משלים עם הדברים לפנייך
אבל רק לפנייך
מאבקי הכוח הפנימיים שלי
מכלים כל הזדמנות להבנה או סובלנות

אני מוכן שתקחי את זה
ותעזבי את זה
מידייך
כדי שיתנפץ ברצפה הקרה

אני מוכן

הנשימה הקטנה שאתה מרשה לעצמך
כשאתה עוצם עיניים רטובות (עם בית דגושה בבקשה)
ומנסה
בכל כוחך הקיים בהחלט
לנסר מהתרחשויות היום העדינות
שורות מלאות עניין עבור האחרים אבל בעיקר עבור עצמך
כי הכתיבה היא לך
אחרי הכול.
לך

ולכן הפצרתי בך
חזור והפצר
אל תבטח באלה מהם
ששביבי טירוף לא נעוצים בבשרם

בוא נדבר על יחסי הכוחות שלנו
אחי הצעיר
בוא ניקח את העבר שלנו ונעשה ממנו
קציצות
אם אתה מוכן לזה
אני אגש לסככה הגדולה ואביא
את מסור היד
כדי שנוכל לנסר מעצמנו
את הענפים היבשים למדורה

"איטס אול אובר נאו
אקספט פור דה פאייר"

בהתחלה אמרת לי
שחשבת שהאיש בתמונה הוא אני
וכשאמרתי לך שזה אני
נראה היה שקשה לך עם זה

האיש בתמונה הוא אני

וביומיים האחרונים
האיש שבתמונה
נאלץ להעיר חלקים בתוכו
שחשב שלא יצטרך להעיר לעולם
וכשהחלקים הנידונים(!) ניעורו
הם כבר לא הסכימו לחזור לישון
כמו תינוק בלול באמצעו של יום חמישי

ראשים ערופים
לא
ברם, ידיים שבורות בהחלט
ופרצופים דומעים
ומזיעים בבת אחת
ובבת שנייה

גופות בשקיות לא
ברם, פחד ויראה ממך הצעיר
שכוחו במותניו
ושיניו מתחדדות
למרות שהיה מעדיף
לאבדן לחלוטין

חליפות עסקים לא
ברם, חולצה מוכתמת בדם
בהחלט בדם
שהשארת לגופך
בניגוד להגיון הקרימינלי
ובהתאם לצורך להכיר בחטאיך
לא אלו הדתיים
כי אם אלה שאתה חוטא
לאחרים חלשים ממך
בהרבה

הלילה מתחיל

יש מי שדואג לך
אבל גם זה לא מונע אותך
מלהיות חצי אוטומטי הלילה

אני לא רוצה לדבר על זה
(כן אתה כן)

ג'יזס בא אליי הלילה בחלום
ולמרות שאני לא מהקליקה שלו
הוא הניח יד חמה וגדולה
על המצח הקודח (שלי)
והניח את ידו האחרת
על לוח החזה (שלו)
ובירך אותי

I got game

שני סיפורים גאוניים שלך
מרתקים אותי ביומיים האחרונים
ואני תוהה אם הסיפור הבא
יעשה את העבודה אף הוא

אין סיבה שלא
הכישרון שלך ראוי וחד ונוטף
ואני כבר מושחז היטב לקראת קריאה
עם משקפיים נקיים בעדשות
וכריכים עם גבינה וביציות קשות
מוכן ומגרגר להתפתחויות החדשות
בעניין     כל   נשות
העיר והכפר הנואשות

הלילה הזה אין לאן
לא לאן ולא עבור ולא היכן
נותר רק לחזור (בחטף פתח)
וללקט את שאריות השדה הנפשי
לצרור אחד מרופט ועמוס
ולהחזיק את הזר הצרור
בשתי ידיך הפצועות המריחות מדם שיבש
ולהישיר את מבטך למצלמה המדומיינת
ואז בבת אחת
לקרב את הזר לאפך ולהריח ואז
תוך פחות מרגע לשחרר את הצרור
גבוה ולפנים
ולהביט בשיבולים השחורות במעופן
בזמן שאתה, הנוגס,
תביט בהן במבט מלא אניצים פרועים
תוך שאתה לועס את לשונך הגדולה בפה מלא שיניים

הלילה הזה ניכנס לבתים שקטין
וננגן תקליטין
ונטבול העכוז במים רותחין
לרגע ואז נמתין
ונקרא בין השורות והשיטין
ולא נהין
בהחלט לא נהין

ואולי בלילה הזה  
יעשו את דרכן אלינו
אותן משוררות רכות מחלפות היודעות היטב
עד כמה יש כאן ביקוש
ומהו טיב ההיצע

אין צורך בצדק
אלא בהגיון בריא ומבריא
וביכולת למידה משוננת
ובהתכוננות ובהבאת שק בד גדול
עבור המילים שיימצאו לך
או ימצאו אותך
או סתם יסתננו לגבולות המחשבה שלך
ממחשבותיו של אחר
והרי זה קורה תמיד
המילים נחפזות בין המשוררים
ולפעמים הן בוחרות לחבוק אחד מהם לתקופה
או אפילו לשורה
ואז אתה תוהה היכן הן ועם מי הן מבלות את
הלילה הזה
רק הזה

אל הכפר
אל הכפר
אל בימת הכיכר
ההמון משוחרר
הליהוג מיותר

אל הכפר
אל הכפר
אל בימת הכיכר
הנמר מאותגר
לחדד עוד טופר

אל הכפר
אל הכפר
אל בימת הכיכר
שם תליין מנוכר
לוגם תה בסוכר

אל הכפר
אל הכפר
בוא ניחר
ונפער
פצע קר
אחריו עוד תריסר
ונאמר לעצמנו
שאין זה אכזר
לשחק בכיכר
עם תער וכר
ומסמר
וסיגר.