ליאת יושע / הבפנים שלי |
כשהבפנים מדבר
המוח שוכח
אבל הגוף עוד זוכר
כאב שלא יודע מילים
בכי שלא יודע צלילים
ותקווה אחת אחרונה
שמתה
הכל עצוב
כשזה לא נגמר
אפילו ההווה
מתחנן למחר
המולה צורחת לשקט
יום שלא שוכח את אמש
ואיבוד היכולת אפילו לדמיין
איך מרגיש חיוך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|