לפעמים כשאני הולך אני מתחיל לספור צעדים, אני מאבד את הספירה
בצעד ה 184 ואז אני מתחיל מחדש. אני סופר את צעדיי מהבית
למכולת ולאחר מכן את צעדיי חזור.

לפעמים כשאני מאונן אני מתחיל לספור את תנועות היד, אני מאבד
את הספירה בתנועה ה87 ואז אני לא מצליח לגמור. אני מנסה להתחיל
מחדש אבל מרוב הייאוש נעלמת לה הזקפה.

אני סופר הכל, מכוניות על הכביש, מס' פעמים של צחצוח שיניים,
כמה פעמים הזין שלי היה בתוכך
(2893), מדרגות, תמרורים, אנשים.

נמאס לי, ברגע זה עייני רצות על האותיות ואני סופר, סופר לחינם
כי עם כול מחשבה מתווספות עוד מילים ועוד אותיות.

את יודעת, כשראיתי אותך, אני ספרתי את הדקות עד לפגישה, אני
ספרתי את צעדיי לביתך, ספרתי את השניות עד שפתחת את הדלת,
ספרתי את נקודות החן על כתפך, ספרתי את מצמוצי עייניך, ספרתי
רגעים עד לנשיקה, אז נהנתי לספור. עכשיו כבר לא!

אני מזיין המון וסופר את הפעמים שאני חושב עלייך. כמעט כל פעם
שהזין שלי חודר אל תוכן אני חושב עלייך, בזמן שהן יורדות לי
ואני מלטף את הראש בין לטיפה ללטיפה אני נזכר בך, ואיך ליטפתי
את ראשך.

את שומעת, זה אני נאנח, זה אני אשר לא מוצא את עצמי וסופר
רגעים לסופו של יום, זה אני שבוכה ומתייסר.

עם מי את מזדיינת? האם את סופרת אותו? האם ספרת אותי.

כי את יודעת אני סתם סופר!