|
אני חושבת שאני יודעת הכל
אם לא הייתי אני אז מי היה יכול
לאהוב אותך זו לא הבעיה
אלא להיות איתך
הו כן
אני חושבת שאני שומעת הכל
אבל בעצם אני רק נותנת לסבול
אוהבת שבוכים לי על הכתף
שמחה שאין לי את מי לשתף
אני קוראת לך
אני יוצאת אליך
אני ואני ואני...
תמיד זו לא הבעיה
אלא הזמן שמתמיד |
|
|
למה רוב
הסופר-הירווז הם
שילוב של אדם
וחיה כלשהי, ואף
פעם לא המציאו
סופר-הירוו שהוא
שילוב של אדם
וחפץ מסוים.
נניח, איש
הסרגל, או איש
המסור, או איש
הכיסא.. (אני
יכול להמשיך עם
זה שעות אבל אני
חושב שהבנתם את
הפואנטה)
המנפיש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.