למקום רחוק איש אחד הלך.
פתאום הוא גילה כי נגמרו חייו.
הוא לא ידע לאן הוא ממשיך,
אבל הוא קיווה כי ידע להבדיל,
בין הלילה ליום,
בין שחור וורוד,
פתאום הוא ראה הכל, כמובן מאליו.

לרגע הוא שמע ציוץ, או שריקה.
הוא ניסה להבין,
אך לרגע הבחין,
באיש המושיט לו ידיו ממעל,
איש אשר על שכמו כנף מזהב.

שפשף את עיניו ולרגע תהה.
חשב כי בחלום הוא, באותה הדקה.
צבט בלחיו, אך לא הרגיש דבר.
ידע הוא שאינו בעולם,
אולי במקום אחר,
אבל לא שם.