יושבת בגן מוזר
חושבת האם אתה קיים
האם אתה מציאותי
או קיים רק בזיכרוני
לפתע פתאום
התחילו ממטרות לפעול
ולהתיז לכל מקום
מים מתוקים, זורמים ושקופים.
ופתאום שערותיי סמרו
הרגשתי אותך
קרוב אליי
בוער כמו
קרח
וקר כמו
תנור.
הרמתי עיניי מעל האדמה
והנה אתה
גופך חם
אך עורך קר
שפשפתי עיניי
והנה נעלמת
סגרתי עפפיי
והנה חזרת
עורך חם
גופך קר
נכנסו טיפות מים לעיניי
וזולגני כדמעות
דומה אני יושבת שפולה
בוכה, קרועה ובוכה
מטיפות המים.
מורידה שוב את עיניי
ואיני רואה דבר
חוזרת עוצמת עיניי
משפשפת עפפיי
פותחת שוב את עיניי
אך חוזרת יושת
בגן מוזר
ממטרות דלוקות
וטיפות מין מדלגות
וזולגות |