|
יושבת בגן מוזר
חושבת האם אתה קיים
האם אתה מציאותי
או קיים רק בזיכרוני
לפתע פתאום
התחילו ממטרות לפעול
ולהתיז לכל מקום
מים מתוקים, זורמים ושקופים.
ופתאום שערותיי סמרו
הרגשתי אותך
קרוב אליי
בוער כמו
קרח
וקר כמו
תנור.
הרמתי עיניי מעל האדמה
והנה אתה
גופך חם
אך עורך קר
שפשפתי עיניי
והנה נעלמת
סגרתי עפפיי
והנה חזרת
עורך חם
גופך קר
נכנסו טיפות מים לעיניי
וזולגני כדמעות
דומה אני יושבת שפולה
בוכה, קרועה ובוכה
מטיפות המים.
מורידה שוב את עיניי
ואיני רואה דבר
חוזרת עוצמת עיניי
משפשפת עפפיי
פותחת שוב את עיניי
אך חוזרת יושת
בגן מוזר
ממטרות דלוקות
וטיפות מין מדלגות
וזולגות |
|
|
לאחרונה אני
עסוק בגן החשמל
עם לקוחותי
הנאמנים, ואין
פנאי בידי לגלוש
לעיתים קרובות
באתר הבמה
החדשה.
עם זאת, בכל פעם
שאני נכנס, אני
מוצא סלוגן פרי
עטי כבר בדף
הפתיחה.
אני לא יכול
להחליט אם זו
דרכם של אנשי
האתר לומר לי
שהם מתגעגעים
ורוצים שאחזור
לפרסם סלוגנים,
או שסתם שלחתי
יותר מדי כאלה
בשנה האחרונה.
אולי פשוט תשימו
שלט, אפרוח
ורוד, תחזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.