|
שוב אתה ברחובות
מסתכל בחלונות
ולא עושה כלום
מנסה למצוא תשובה
כשאין לך כלל שאלה
זה משגע
זה כמו מכת חשמל קצרה
שמכישה אותך בתוך האפלה
רוצה לצאת מהסיפור
אבל מרגיש קצת לא ברור
לבד בחדר
מחפש אמת אחת
וכשמוצא אותה כמעט
היא נעלמת
אתה צועק לאלוהים
שייסתכל עליי ויעזור אולי
רוצה לשיר שירים שמחים
רוצה לרקוד גם ריקודים
אך לא הולך לי
והשמים כה גבוהים
וגם אתם העננים
שמתנכלים לי
רוצה שמישהו יבין
זאת עיר גדולה כל-כך, ריקה מרחמים
זה שיר של זעקת כאב
זה שיר ששר על לב אוהב
שאין לו בית
להיות ביחד זה חסר
מרגיש פתאום כמו עיוור
שאין בי כוח
אך נשארה בי אמונה
אותי היא מניעה לבי הוא מכונה. |
|
|
אני איש של
מילים מועטות.
למרבה הצער,
אישיות השניה
שלי דווקא
מעדיפה להכביר
בהן.
זוזו לסטרי מתרץ
את נאום הפתיחה
של ערבמה ה-26,
שנמשך שש שעות,
שלוש דקות
ובקבוק מנופץ
אחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.