לקחו את הורי
אביב סגרירי
הקפיא את פני
אחרי סורגים
ישבו שם אחיי
ואני שוב מוחה
דמעה מעיניי
זכרתי אותם
כשרציתי לשכוח
טבלתי בדם
ופחדתי לסלוח
הכעס המר
הלב המתוק
הנוף המוכר
עדיין רחוק
על סם החיים
וטעם שנאה
עודני מוטלת
מבלי נחמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|