הייתה מביטה
בכתובים הנחבטים
ונובטים משולחן
רעוע רגליים

מילים העולות ושבות
כושלות נופלות אפיים
טבולות במלח לחם
ברכת היוצאת מהארץ
שהכל בדברה
כפרי האדמה
או נבראות
למזונות מהזיות

ומתגלגלות ונרמסות בפרסות
הולמות רעם
מתריסות זעם
מרכבות נביאים קדומים
זכרותי הקדומים;
אודות שרוך נעליים
ואביון
ופרשים  ושריון
שאון  כרכרות
ועטרות
ובדיות

מילים חודרות מקלות
בגלגלים
באות לחוף לעגל שוניות
לחלוקים להותיר
אדוות מים לבנים
בסלעי הבזלת השחורים

שם, בעת היו השחפים
משילים נוצה
ועפים

היו יוצאות המילים
גלים מעט דל דיו
או נוצה מרוטה
מזנב שחף האופקים
הן היו נאחזות בקלף עתיק
באחוזות  סמלים ועדיים
ותליון העומד ברשות
תלישותו
ללא צוואר

פעם אמרה תן בהן
גוונים כמו הקשת
הבאה בעננים
כמו ההבטחה
המקראית;
מבראשית
כרות ברית
עם הצבעים
הבהירים
הנח לכהים
הלאים

אינם משובבים נפש
צבע במכחול הפלאים
כמו הקוסמים

הייתה שעת נפשי
עם מחשכת
דימדומים
נחלקת בשלל
הגוונים האפורים;
מניחה כתמים
על בדים;
הן אפשר כסמים
לפזר ניחוחות
וריחות על פני אגמים
מלוחים
להמתין לאגדה שתעלה
מבין האדים

מה אומר ומה אגיד
ששם היה ידיד
לצמחים נובלים
ולחשיכה הכלואה
בלולאה
מפותלת של קללה
מבדייה
ששכנה בה מכשפה
שנשפה בעורפה
של ילדה קטנה
שעינייה היו
פולחות  בחרדה
בבדידותה

איכה אלך
הן אפשר תמיד
לעזוב לנטוש יד ילדה
לפזר גינונים
זר ועוד זר
בשלל פרחים

שיהיו מונחים באגרטלי
החיים
הלחים
שלא יראו טל
בשעה ונחת הדעת
אינה מונחת שקטה
רצוי לקרוע שמיים
לשניים

מכאן ועד עולם
להניח סמל ואות
על הקורות;
קשת בענן

קושרת בתפרים
גסים טיפות גשם
במשל והנמשל
והמושל.

לראות שמיים
מקושטים בשלל גוונים
וצבעים

אפשר גם לטבול
מכחול בשחורים
אם רוצים

לנוע בשינויים
כמו חורים שחורים
הבולעים כוכבים וחיים
כמו ימים בהירים
ללא עננים
שהגשם לא ירד
בהם לעולמים

אך השרב יעיק
כיום בו השמיים נמלאו
קרעים
והקשת מונחת
על גב עב שלא יגשים
גשמים
ללא סליחות
והבדלה
מי הטובים ומי הרעים
לערבב שבעים ברעבים

כל שהיה אפשר

לאחות מרחקים
ברקיעים
בריקמות בחיבורים
כמו צלקת זוהרת
והפצעים מאירים
וזורחת מאורות
בכוויות
והרואים
רואים והסומים
עצומי עיניים
בשמים תפורים
זוהרים
על הטלאים
ויודעים השמיים
הכחולים
היו פעם שלמים