רומה פילק / חלום שנמוג |
ישבתי תחת אורן עם ורד ביד.
הורד לבן, השמיים כחולים.
וכך התחלתי לחלום חלומות ציוניים.
על ערים בלי אנוש, עננים שם מעל
ואופק נקי באופן לא מבוטל.
על מדבר ענקי, רגשות מובנים
בלי תיקים, מגירות ומבנים נכונים.
החלום התכער, האדם התעורר
וניסה חיש מהר להיזכר.
אך חלומות לא חיים לאורך זמן רב
וגם לא זכרונם אצל אדם מאוהב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|