ועכשיו
חוששת
פוחדת
מבועתת
משתגעת, כל מחשבה פוצעת
אני שבורה, אך זה לא אתה ששברת אותי
אתה רק זמנית תיקנת.
מה יהיה עלי?
ויותר מזה
מה יהיה עליך?
יקירי שלי
מה יהיה עליך?
איך אוכל לתת לך להמשיך?
מסתכלת מהצד, ואין דבר שאוכל לעשות
אפילו לפנות אליך איני יכולה יותר, אינני מצליחה
מרגישה שאין לי זכות
לא רוצה שתעבור את זה לבד
חוששת מהלא נודע
מה בעצם קורה איתך?
התחפרת בחול? שקעת בין הגלים?
או שבכלל הצטרפת לשורות החיים?
אייני יודעת יותר דבר, בטח שלא עליך
רק דואגת
ואפילו אייני יודעת למה
אך מה פסול בזה?
מה פסול בי?
כנראה שהרבה מדי
כנראה
אני לאיודעת מאיפה זה בא או לאן זה הולך
רק הייתי חייבת לשחרר, לא יכולה יותר לאסוף בראש, כבר אין בי
מקום |