|
נאסר עלי לאהוב לחוות להרגיש כל רגש, נאסר עלי.
כי אהבה בדרך כלל כואבת אני עם מעצורים אף על פי...
כי זאת אהבה שכואבת שגורמת לי לבכות, לבכות מבפנים
לא להוציא את הדמעות... להיחנק איתן... הייתי מעדיפה בלעדיהן
לא רוצה עוד להירטב מבכי הבכי המר המלוח המגעיל
שדואג לחנוק את גרוני כל פעם מחדש...
לדמוע לדמוע |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.