ואדים זלאטקין / רחמים |
כל לילה חוזרים
רחמים עצמיים
פצעים ישנים
זיכרונות כואבים
דמעות של שוטים
כעס של חלשים
חלומות אבודים
שלא יתממשו, הם לא מתגשמים
אני אשם, אני יודע
אני זה שבעצמי פוגע
אם בברזל או מחשבה
התוצאה תמיד זהה
בתוך חזה אותה צביטה
הייאוש מזמינה
אני מרחיק כל עזרה
בעוד שכל-כך שמשתוקק לה
לא מבין ומבלבל
ההגיון נוטרל
זה כל-כך קל
לרטון, לומר "חבל"
להגיד הכל נפל
לצעוק על הגורל
שממני את האושר הוא נטל
והעלימו כמו החום את שארית הטל
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|