וזה מעלה חיוך אני נזכר.
יעידו האנשים שעברו אז שהכל היה בתמים,
ידעתי שזה ככה מתי שהחלטתי ברגש לברוח איתך באור הנפלא.
חושב שזה כלום אבל אולי זאת טעות רק שלי.
לא מסובך להבין שפעמים השקר לבש לו צורה, השתנה.
החיוך נעלם האור התחלף אפילו הרחוב אט התרוקן,
מי נשאר פה לבד?
האם זה אני שצועד לבד כמסכן?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|