[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יאיר שפי
/
אהובת החיל

1. חוץ. מחנה טירונים - בוקר
כיתת טירונים יושבת תחת עץ. כל אחד מחזיק את נשקו האישי. מ"כ
1, נער נחמד בן 19, מפקד הכיתה של אורי, מעביר שיעור על הנשק
האישי.
מ"כ 1:
מרגע זה הרובה הוא חלק בלתי נפרד מכם! תלמדו להשתמש בו, ואולי
ברגע מסוים הוא יציל אתכם. כמו כל דבר בצבא הוא מתחלק לשלושה
חלקים: גוף קנה וקת. כל חלק מתפרק לחלקים נוספים. גוף הרובה
הוא...
אורי תבור, טירון, נער בן 18, נחנח, מסודר מאוד, עוצם עיניים,
מחייך, מחבק ומלטף את הרובה שבחיקו. המ"כ מפסיק לדבר, מכחכח
וממשיך לדבר.
מ"כ 1:

אורי, תתעורר! אתה כבר מכיר את הרובה? קום, קום, אולי בעמידה
לא תירדם.
אורי מתעורר, מחייך אל הרובה. עומד מאחורי הכיתה.
מ"כ 1:

גוף הרובה הוא החלק המרכזי בנשק. ממנו יוצא הקנה...
2. פנים. אוהל - לילה
אחרי כיבוי אורות. אורי שוכב במיטה, מכוסה בשמיכה מעל הראש
וכותב לאור פנס כיס. איתו במיטה הרובה. הוא מחפש תנוחה, שתאפשר
לו פחות מגע עם הרובה. אורי כותב וקורא לעצמו.
אורי:

יעל יקרה, סליחה על כתב היד הגרוע. אני כותב בשכיבה במיטה,
אחרי כיבוי אורות, לאור פנס כיס, כי לא הספקתי לכתוב במשך
היום, וכדי להתמיד בקשר איתך - מכתב כל יום או יומיים. נראה
לי, שאנחנו מתחילים להתרגל לצבא, ונכנסים לשגרה, רק חבל שיש
לחץ. אני כותב בלשון רבים, כי כאן כולם בעד אחד: אחד מפשל
וכולם אוכלים אותה. יש לי דוגמה טובה בשבילך: באת לבקר אותי
בבית הספר, היה קצת אי שקט בכיתה וכולם עבדו שעתיים בגינה.
יעלי שלי, הכרתי פה אחת, נוצצת. עדיין לא הכרות של ממש, אך
המפקד אומר לי, שבמשך הזמן היחסים יתהדקו ואכיר אותה מצוין,
וסביר שהיחסים יימשכו לאורך זמן. במכתב הבא בוודאי אוכל לפרט
יותר בעניין שבחיה וחסרונותיה. חכי למכתב הבא בסבלנות, ואל
תזדרזי לדון אותי לחומרה. אני מ...
אורי כותב ומנקר, עד שנרדם במצב כתיבה.
3. חוץ - מחנה טירונים - בוקר
אורי יוצא מהמאהל אל משרדי הפלוגה. שולח מכתב.
4. חוץ. חורשה בפאיתי המחנה- יום
הכיתה של אורי נחה בין אימונים, אורי כותב מכתב. אורי חגור
כולו, האחרים - החגור מונח לידם. פאוץ' אחד שלו משמש למשרד,
בולטת ממנו מעטפה ממוענת. אורי כותב ומקריא.
אורי:
... אני מצהיר בזה, שרגשותיי אליך לא השתנו, להפך. אין לך מושג
מה פרוש הדבר להיות אחראי לגוף נוסף, אחריות מוחלטת. אנחנו
עדיין ילדים, אך אני מקווה שזה יהיה גם בינינו.
אם לא הבנת את המכתב משלשום, את בוודאי מבולבלת מכעס. הגוף
שצמוד אלי הוא בסך הכל רובה, הנשק האישי שלי. הוא נמצא איתי גם
במקלחת וגם תחת השמיכה. במטווח גם לימדו אותנו איך להחזיק את
הנשק, בכל מצב ירי. זה מזכיר לי את דברי שלמה המלך, בשיר
השירים: "שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני". זה הכל להיום. אני מת
לראות אותך מכה על מצחך בכף ידך, ואומרת "איי, איזו טמבלית
אני".
חניך תורן מקים את הטירונים, להמשך האימונים.
חניך תורן:
דקה אחת להקשב!
אורי מזדרז להוסיף מספר מילים במכתב ומכניס אותו למעטפה
מוכנה.
5. חוץ. בסיס טירונים - דקות לאחר מכן
הכיתה רצה ליד משרד הפלוגה.
אורי:
המפקד, אפשר לשלוח מכתב?
מ"כ 1:
אם תצליח להשיג אותנו עד הכניסה למסלול המכשולים.
אורי:
כן המפקד, תודה המפקד.
אורי רץ לתיבת המכתבים, משלשל המכתב, רץ מהר ומשיג בקלות את
הכיתה.
6. חוץ. כניסה לבית של יעל - יום
יעל, תלמידה, בשביעית, נחמדה מאוד, מרשימה. הולכת על השביל,
קוראת מכתב. מהמהמת, וממשיכה בקול.
יעל:
... במשך הזמן היחסים יתהדקו ואכיר אותה מצוין, וסביר שהיחסים
יימשכו לאורך זמן... (ממלמלת) חכי למכתב בסבלנות, ואל
תזדרזי...
מקמטת את המכתב ומציצה בשעון.
יעל:
עברו שמונה ימים ושש שעות, סוטה! מה הוא כבר יכול להסביר?!
7. פנים. חדר של יעל - לילה
יעל כותבת לאורי. מועכת דף שרשומות בו מספר שורות. זורקת אותו
על השולחן, שעליו רואים 3 כדורי נייר - מכתבים שנמעכו קודם.
תופסת את הראש בין כפות ידיה, בהבעת ייאוש. מתעשתת. מתקשרת
לנוגה, חברתה הטובה ביותר.
יעל:
לילה טוב, את נוגה בבקשה.
קול מהטלפון:
ערב טוב יעל, נוגה לא בבית. למסור לה משהו?
יעל:
אין צורך, אראה אותה מחר, בבית הספר. לילה טוב.
8. חוץ. בדרך לבית הספר - יום
יעל ונוגה צועדות, בדרך לבית הספר. נוגה, בגילה של יעל, פחות
מרשימה מיעל.
יעל:
שלוש שנים אנחנו ביחד. רק התרחק קצת וכבר מצא מישהי, ועושה מזה
בדיחה. לא הצלחתי לכתוב לו משהו הגיוני.
נוגה:
תני לו הזדמנות להסביר. עד היום היו לכם בעיות? לא!
יעל:
תמיד יש פעם ראשונה.
נגה:
לשמוע אותך מדברת כך! נמתין מספר ימים ונחליט.
יעל:
מה נמתין? החלטתי: אם עד יום שני הבא לא אקבל הסבר טוב, ניסע
אליו, נפתיע אותו.
נגה:
לאן ניסע?
יעל:
אני אברר. הוא ביחד עם אלי, ואני יודעת שאחותו של אלי יודעת
איפה הם עושים טירונות. בינתיים תחפשי תרוץ, להיעדרות מבית
הספר ומהבית.
9. פנים. שקם - צהריים
אורי יושב עם מצופה מכורסם ובקבוק מיץ. מתחיל מכתב ליעל. כותב
ומקריא
אורי
יעלי שלי, אני יושב עכשיו בשקם, בשעת צהריים, וכותב בנוחיות
רבה. מעכשיו המכתבים יהיו קריאים יותר. עכשיו גם התאקלמנו;
למדנו להסתדר עם הצבא. אם לא מתחכמים ולא לוקחים את המשימות
ביותר רצינות משצריך - אפשר לעבור את הטירונות בשלום, ואפילו -
ליהנות. היום שיחקנו ב"מלך המעגל": כמה עשרות טמבלים נדחקים
למעגל שבמרכז מגרש כדור סל וכולם דוחפים את כולם. זה שנשאר
אחרון הוא מלך המעגל. השתדלתי שיזרקו אותי מייד בהתחלה, ועוד
קיבלתי שפשוף ביד, שנתן לי שעה מנוחה במרפאה. הכלל הוא, שאם
אתה לא החזק ביותר, תנצל את החולשה לטובתך. אגב הנאה, גם חשיבה
עלייך עלולה לסבך אותי: פעם חלמתי עליך בשעת שיעור וכמעט אכלתי
אותה. מזל שהמ"כ בחור נחמד.
אורי נשען לאחור, מתמתח.
10. פנים. אוהל - יום
הפסקת צהריים. הטירונים נחים באוהל. אלי, נער בן 18, טיפוס
ממזרי, קורא מכתב. אורי שוכב בעיניים עצומות.
אלי:
כמה זמן אנחנו כאן? בקושי שבועיים! כותבים לי, שהשבוע הפסדתי
עוד שתי מסיבות פיצוץ.
אורי:
כדאי לך לעשות סוויץ' בראש כבר עכשיו, ולעבור למצב טירונות,
אחרת תשתגע.
קול, מבחוץ:
דקה אחת להקשב.

כל הנמצאים באוהל מתארגנים למסדר.
אורי:
תגיד, אולי אחותך כתבה לך אם קרה משהו רציני בשכונה שלכם? אצל
יעל יש בצורת; אני לא מקבל מכתבים ממנה.
אלי:
לא, לא שמעתי דבר. לברר?
אורי:
לא, בינתיים לא. אולי נצא שבת.
11. חוץ. מאהל טירונים - בין ערביים
אורי עומד ליד תיבת הדואר של הפלוגה, כותב גלויה, בחיפזון.
אורי:
מה קרה שלא שומעים ממך? אני מקווה שאין לך בשורות לא טובות.
אצלי הכל בסדר. אורי.
12. חוץ. מסלול מכשולים - יום
הטירונים רצים בקטע שלפני התחלת המכשולים.
אלי:
ילען אביהם! רק הכושר הקרבי חסר לי. זה יעזור לי לתקן טנקים?
אורי:
אני מתפלא עליך, הפסקת להיות יצירתי?!
אלי
אל תזלזל. כדאי לך להיות לידי.
אחרי מספר שניות של ריצה בשתיקה, כשהגיעו לפני המכשול הראשון,
אלי מועד. אורי ועוד 3 טירונים עוצרים לידו.
אלי:
איי. הרגל, חובש, חובש.

מ"כ 2 יורד מהעץ, שעליו התחבא, ממשש את הרגל. מצביע על אורי
ועל טירון נוסף.
מ"כ 2:
לא צריך חובש. אתה ואתה, קחו אותו למרפאה.
המ"כ מסתלק, אורי והטירון הנוסף מרימים את אלי, תומכים בו
ומתחילים ללכת. הטירונים האחרים חוזרים למסלול.
אורי:
חשדתי בכשרים. הביצוע עשר.
אלי:
אל תהרוג את האויב, רק תפצע אותו.
13. חוץ. מסלול מכשולים - דקות לאחר מכן
אפי, שוטר צבאי, נער בן 19, בריון רך, רוכב על אופנוע, מגיע
לנקודת הסיום של המסלול.
שוטר:
אני מחפש את אורי תבור
סמל:
מה קרה?
שוטר:
שום דבר רציני, רק הודעה אישית.
סמל:
מישהו ראה את אורי?
חייל 2:
אורי ליווה את אלי למרפאה, לפני 5 דקות.
השוטר עולה על האופנוע, מתניע.
שוטר:
אני ממהר עכשיו. איפה תהיו אחר הצהריים?
סמל:
במטווח.
שוטר:
תודה.
14. חוץ. מטווח - מאוחר אחר הצהריים
כיתה 2 מתאמנת בירי, בפיקוח המ"מ, קצין צעיר, בן 20. מגיע
השוטר הצבאי, הנ"ל, רוכב על אופנוע. מדומם המנוע, מסיר הקסדה,
פונה לקצין, מצדיע.
שוטר:
שלום, אני מחפש את אורי תבור
מ"מ:
מה קרה?
שוטר:
שום דבר רציני, רק הודעה אישית.
מ"מ (מביט בשעון):
הכיתה שלו ליד המרפאה, בשיעור עזרה ראשונה, או כבר בדרך לארוחת
ערב. אתה מתמצא בשטח?
שוטר:
כן. לפני שנה הייתי טירון אצלכם.
15. פנים. חדר אוכל - בין ערביים
ארוחת ערב. מ"כ 1 ניגש לאורי.
מ"כ 1:
שוטר צבאי על אופנוע חיפש אותך היום. יש לך מושג, למה?
אורי:
לאאא...
מ"כ 1:
אם יהיה לך רעיון, ותצטרך לטלפן, תודיע לי.
אורי (לחבריו לשולחן):
למישהו יש מושג למה שוטר צבאי מחפש טירון?
חייל 2:
ה"ברסו" יכולים לחפש אותך גם בלי סיבה. "דיר בלאק"!
16. חוץ. מאהל טירונים - בוקר
מגיע השוטר הצבאי הנ"ל, רוכב על אופנוע. מדומם, מסיר הקסדה
ומצדיע לקצין.
שוטר:
שלום, אני מחפש את אורי תבור.
מ"מ:
שוב פספסת. הכיתה שלו יצאה למסע קצר. הם בין הפרדסים שמצפון
לנו.
שוטר:
תודה.
17. חוץ. ליד חדר האוכל - צהריים
הכיתה של אורי ממתינה לתורה לאכול, מגיע השוטר הצבאי הנ"ל,
רוכב על אופנוע. מדומם מנוע, מסיר את הקסדה ומניח אותה על מושב
האופנוע.
חיילים (במקהלה):
אורי, הגיע השוטר שמחפש אותך.
החיילים מצביעים על אורי. השוטר יורד מהאופנוע וניגש לתור.
חיילים (לשוטר):
הנה הוא.
השוטר ניגש לאורי.
שוטר:
אתה אורי תבור?
אורי:
כן. מה קרה?
שוטר:
נעים מאוד (מושיט ידו), אפי. יש לי מכתב עבורך.
השוטר שולף את ארנקו, פותח אותו, מפשפש בו ומוציא מתוכו פתק
מקופל. מוסר אותו לאורי. אורי פורש את הפתק, מתחיל לקרוא
ואומר:
אורי:
איזה קטע!
פורש מהתור, קורא את הפתק, בלחש.
אורי:
באיתי לבקר אותך, עם נוגה. השוטרים בשער לא אפשרו לנו להיכנס
למחנה. אני מתגעגעת אליך ומוטרדת. יעל.
קולות:
אורי, מה קורה שם?
אורי:
חבר'ה, השוטר הביא לי פתק מהחברה. אפי, מה הסיפור?
שוטר:
באחד הסיבובים שלי ראיתי בשער המחנה שתי נערות נחמדות. אחרי
סיבוב נוסף הן עוד היו שם. התחלנו לדבר, והבנתי שלא נותנים
לחברה שלך להיכנס למחנה. ניסיתי לעזור להן (קורץ), אך ללא
הצלחה. הצעתי לחברה שלך, שתכתוב לך, ואני אהיה השליח, כי אני
מסתובב בשטח. זה כל הסיפור.
אחד מוחא כפיים והשאר מצטרפים. השוטר מושך את אורי הצידה.
שוטר:
יש לך חברה מה-זה נחמדה, וגם נוגה בסדר. תסדר לי משהו?
אורי:
אני אעלה את הנושא במכתב הקרוב. תודה רבה.
לוחצים ידיים. השוטר מסתלק.
18. פנים. שקם - לילה
אורי יושב עם מצופה מכורסם, בקבוק מיץ ריק, ומכתב מותחל ליעל.
אורי כותב ומקריא:
אורי:
... עשית אותי לשיחת היום במחנה. זו הייתה סנסציה. את חייבת
לסדר לאפי פגישה עם נוגה, זה החוב שלנו. אני מוטרד מזה שאת
מוטרדת. שמתי לב שזרם המכתבים נחלש, ונושבת מהם קצת צינה. יש
משהו שאני צריך לדעת ואיני יודע? היום הייתה הגרלה, איזו מחלקה
תצא שבת. לא אנחנו. אז נמשיך להתגעגע. אוהב ומתגעגע, אורי.
אורי מכניס את המכתב למעטפה.
19. פנים. חדר של יעל - יום
אורי ויעל מסובים על המיטה של יעל.
יעל:
כמעט השתגעתי בגללך. המכתב עם ההסבר לבגידה שלך הגיע שבוע אחרי
שניסיתי להגיע אליך. אז מה אתה מתפלא על הצינה במכתביי? יש לך
מזל שיש לך לאן לחזור!
אורי
אני מתנצל בשם הדואר, ואני גאה שהצלחתי לעבוד עלייך ולערער
אותך.
יעל:
שום כלום גאווה!! אתה לא תזכיר את זה יותר! זה סוד שלנו.
מתחבקים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זו לא את,
זה...
לא, רגע...
זו כן את.
מצטער.




גריזלי מצטט
מתוך: "1001
דרכים גרועות
לגמור עם חברה
שלך"


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/7/06 0:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יאיר שפי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה