בס"ד.
הדימומים ממשיכים,
הם בלתי פוסקים,
כמה לילות בוכים,
והחיים מחכים,
זה היה תמיד,
לעולם לא נעלם,
זה יימשך כמו שריד,
הנותר מרגש חם
השתיקה נפערת
ואני עודני קיימת?
המחיקה גוברת,
בתהליך של דעיכה מושלמת
עצב מוחלט
עצב קר
הרגש נמלט-
ולא חזר...
ההסתגלות לכאב,
למעט
דימומים של הלב,
שאף ממנו לא נותר דבר כמעט,
זה כאן בעיניים,
זה תמיד נכח
זה כאן- אבל רק בינתיים
כי הלב ישכח.
והלב-
שכח |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.